לבכות ליד ילדים

אני זוכרת שקרה משהו מאד עצוב...לא זוכרת מה זה היה 

אבל אני זוכרת שיחה עם חברה שכשסיפרתי לה, היא אמרה בטבעיות:
"איך התאפקת מלבכות ליד יובל"?
ואמרתי לה בטבעיות: "למה להתאפק"?
והיא אמרה לי בנחרצות : "הרי ברור שלא בוכים ליד ילדים"!

ואני .... אני הרבה שמחה ליד הילד שלי
ולפעמים כועסת
ולפעמים חסרת סבלנות 
ולפעמים ....בוכה.
ביחוד כשאני מאד עייפה 
כן....זאת אני:-)....כמו הילדים הקטנים...
כשאני מאד מאד עייפה דמעות יכולות לזלוג לי
והוא הילד שלי כבר יודע שזאת האמא שלו.

בפרספקטיבה של שנים כשילדים לפעמים רואים אותנו בוכים ו...נרגעים
הם לומדים אנושיות
כשיש חופש לבכות ומצטרף לזה הלימוד שזה בסדר ש"לא שומרים אגמים בלב"
ומצטרף הלימוד איך להרגע.
אז נעלמת הדרמה.
ומהחופש הזה הצורך לבכות קטן.

ואם יש בכי אז חשוב לזכור שלבכי יש תפקיד 
הטבע מאד אבל מאד מדויק
והבכי נוצר על מנת לאפשר רגיעה של המערכת העיצבית
והלימוד "להמנע מבכי" יוצר לחץ פנימי ומאמץ.

ולסיום זכורה לי במיוחד פעם אחת שעקץ את בני עקרב 
הזעקתי אמבולנס
וזה היה מבהיל. ובני בכה
והצוות המהמם . הם באמת היו מהממים. אמר לו כל הזמן :
"אתה כבר גדול".... "אל תבכה"..... "לא צריך לבכות".
והוא ענה להם בטבעיות : "אמא שלי מרשה לי לבכות".
בכה ונרגע.
....כי הטבע חכם....

קסמים שבלב זה החופש להרגיש אבל לקבל כלים לא להיות עבד לרגשות.

 

Share on Facebook
Share on Twitter
Please reload

Featured Posts

I'm busy working on my blog posts. Watch this space!

Please reload

Recent Posts
Please reload

Archive
Please reload

Search By Tags