ריבים בין אחים

March 7, 2018

נשאלתי על ידי רינת (בעילום שם) . בת 38 אמא לילד בן 8 וילדה בת 3:
"הילד הגדול שלי בן ה - 8 כל הזמן מציק לילדה הקטנה בת ה- 3 . אני כל הזמן אומרת לו שהוא הגדול ושהוא צריך להיות אח גדול שדואג לה ואוהב אותה. ואני כועסת עליו הרבה. מה ניתן לעשות?".
רינת היקרה מנסיוני למול הורים גיליתי ש"אח גדול" ו"אחות קטנה" אלו תפקידים אשר כהורים קיימת נטיה להחזיק בהם כל השנים. ולפעמים זה סוגר אותנו. 
מצמצם את הלב שלנו כהורים.
ואת בשלב שאולי זה הזמן לוותר על הראיה הזאת?

ראשית בואי נבין שעובדתית הראיה הזאת של "גדול" וקטן" נוצרת לפי מועדי הלידה.
לפעמים גיל 3 הוא "הגדול". ולפעמים "הקטן"
אין כאן אמת מוחלטת. יש יחסיות.

אז נכון שילדה בת 3 היא עם יכולות אחרות מבן ה- 8. ועדין היא לא תינוקת !
וילדים בגילה בוודאות - יכולים, מסוגלים ויותר מהכל אוהבים ללמוד.
כהורים הדבר הכי טוב שנוכל לעשות עבור ילדנו למען מערכת היחסים בין האחים זה לא "להיתקע" בתפקידים מצמצמים כמו:
"גדול" - שצריך תמיד לוותר ולראות את האחר. 
ו"קטן" - שהינו מוחלש ולא מסוגל ושיש לוותר לו ולעזור לו.
תפקידים שבסופו של דבר מעוותים את היכולת שלנו כהורים לראות ולתמוך בילדנו.

האפשרות המיטבית היא להתחיל לראות אותם כשני אינדיבידואלים - להתחיל לראות בהם את מה שהם מביאים כבני אדם .
ובסיטואציות שקורות בבית. לראות מה ניתן ללמד אותם .
כאינבידואלים ולא כ"גדול" או "קטן".
לדוגמא : אולי זה הזמן לעזור להם בהתנהלות הריגשית ללמוד להירגע ואז ללמד את שניהם איך לנהל דיאלוג. כן ילדים מבינים את המילה הזאת מגיל שנתיים - מנסיון!
ללמד להיות בנדיבות.
ללמד להיות צוות ועוד.
ובכך לחזק איכויות אינבידואליות!

לסיכום מערכת יחסים בין אחים היא הזדמנות נהדרת ללמד את ילדנו מה שחשוב: כלים לחיים 
וההתחלה מתחילה בזווית הראיה שלנו.
בלא לצמצם אותם רק ל"גדול" ול"קטן".

Share on Facebook
Share on Twitter
Please reload

Featured Posts

I'm busy working on my blog posts. Watch this space!

Please reload

Recent Posts
Please reload

Archive
Please reload

Search By Tags