חיזוק ביטחון עצמי

תחושת ערך היא הבסיס שלנו בעולם.

חלק מעמוד השדרה הרגשי שלנו.

היא חלק ממה שמאפשר לנו לשתף את מי שאנחנו בעולם.

להתנסות.

לחוות.

להיות אנחנו בעולם.

לאורך החיים גיליתי שתחושת ערך זה דבר חמקמק עבורי. שיש בו משהו השוואתי... משתנה. תלוי בסיטואציות, הישגים. תלוי במצב רוח. שלפעמים בשל צניעות יש הקטנה עצמית מסוימת. ומנגד ב"לעוף על עצמי" יש לפעמים חגיגה נחמדה אבל עדיין אף אחת מהאפשרויות הללו לא קשורה לנוכחות יודעת ויציבה נוכחות ללא תלות בסיטואציות, תוצאות, מצב רוח. נוכחות שהיא חלק מעמוד השדרה הרגשי שלי. כמו שעמוד השדרה הפיזי מאפשר לנו לנוע בעולם ברמה הפיזית כך עמוד השדרה הרגשי שלנו אם הוא ברור ונוכח יאפשר לנו חיבור להוויה של מי שאנחנו ללא תלות מהרגע שהבנתי את "גינת הקסם" הבנתי שיש אפשרות כזאת לדעת אותי בנוכחות לא בהקטנה של הצניעות ולא בהגזמה של "הלעוף על עצמי" בפשטות. באמת.

וב- 11 שנים האחרונות גיליתי שהתפיסה הזאת כמעט ולא קיימת לאף אחד. כשאני שואלת ילדים/נוער/מבוגרים וזקנים: מה טוב במי שהם? במקרה הטוב הם ידעו להגיד במה הם טובים או מה יש להם מבחינת רכוש או מראה ולפעמים אפילו מה החוזקות שלהם! או מה הם אוהבים לעשות. שזה נפלא! העניין עם כל הדברים שאנחנו טובים בהם או שיש לנו ואפילו החוזקות או הדברים שאנחנו אוהבים לעשות שלפעמים... בתוך זרם החיים דברים יכולים להשתנות. יש רגעים/ימים/תקופות שאולי כועסים עלינו יש רגעים/ימים/תקופות שאולי לא הצלחנו יש רגעים/ימים/תקופות שאולי דברים שהיו לנו אינם יש רגעים/ימים/תקופות שאולי דברים שהיינו טובים בהם נחלשו....או לא רלוונטיים יותר. יש רגעים/ימים/תקופות שאין לנו מצב רוח. ואולי בכלל כל העולם החיצוני שלנו השתנה? כמו שקרה עם הקורונה? או מחלה? תאונה? ואולי?..... ומה אז?

לדעת מה טוב במי שאנחנו כמו שאנחנו יודעים מה צבע העיניים שלנו זאת זכות בסיסית הידיעה הזאת היא עוגן תמידי, חוויתי, שלא תלוי בדבר זה לדעת את ההוויה שלנו בעולם זה עמוד השדרה הרגשי שלנו בעולם גם כשכל העולם בסחרור זה הבית שבפנים. בכל גיל. וזאת חוויה שאם נותנים אותה לילדים עם קול הורי. ילדים בכל גיל! היא יוצרת חיבור פנימי אחר! זה הקסם הראשון בספר קסמים שבלב. "גינת הקסם"