יש גישה אימונית שאומרת החיים הם משחק. לא ירדת למגרש וקלעת לסל - לא היית. האמנם? האם הדחיפה של הילדים להצליח היא שנותנת את הכלים להצלחה? אז בואו ניקח את משחק הכדורסל כמשל לחיים. בהתבוננות מלאה על משחק הכדורסל ניתן לראות שיש כמה גורמים משמעותיים: הקבוצה - שבה לכל אחד יש את התפקיד שלו !! המאמן הקהל ואנשי התחזוקה. אם ניקח את משחק הכדורסל כאנלוגיה לחיים התובנה הכי גדולה היא לאו דווקא - "לא קלעת לא הגשמת". התובנה הכי גדולה היא - שהצלחה בחיים- בהורות, בעבודה, בחברות,

כולנו רוצים שילדנו יהיו מאושרים. שיצליחו. שירגישו טוב עם עצמם. אולי זה מה שנעשה? בואו נניח שאם אנחנו רק נחזק אותם, נעודד ונפרגן אז זה יקרה... הם בטח ירגישו יותר טוב עם עצמם. אנחנו נגיד להם כל הזמן שהם "מקסימים", ו"חמודים", "ויפים", "וחכמים". ואולי אפילו שהם "הכי חמודים", "הכי מצחיקים", "הכי חכמים", "הכי יפים"... נתמקד בחיובי, במאמץ שהם משקיעים. ואז נניח שקורה שמישהו אחר או ילדים אומרים להם אחרת? נניח אפילו למי הם יאמינו? 50% שלדברים החיוביים שנאמרו על ידנו - 50% לדבר

כשאני הולך לגן אני מאד אוהב לעבור בתוך השיחים כל יום אמא ממש כועסת. שאני לא מקשיב. שאני עושה "דווקא" והאמת היא שזה לא שאני לא מקשיב לה... אני פשוט מקשיב ללב שלי אני הרפתקן וזה חזק אצלי בפנים לחקור, לנסות בלב שלי , בגינת הקסם שלי, הרפתקנות וסקרנות אותי ממש מאפיינות. כשאמא למדה קסמים שבלב היא הבינה איך לעזור לי לשמור על המתנות שבי ועדין להקשיב גם לאמא. לרכישת מוצרי קסמים שבלב https://www.ksamim-shebalev.com/products

אולי לאבא ואמא אין מספיק מקום בלב בשבילי? מרגישים שהילדים מקנאים? אתם יכולים לספר להם שבגוף שלנו יש לב שמפעיל את הגוף ויש לב שנולד ב....אהבה וכשילד או ילדה נולדים לכל אחד ולכל אחת נולד אצל ההורה שלו במיוחד בשבילו ובשבילה לרכישת מוצרי קסמים שבלב https://www.ksamim-shebalev.com/products

יש לי חדשות בשבילכם רגש הוא לא בחירה. מה שאנחנו מרגישים עולה בנו באופן אוטומטי לא מודע. בא והולך כמו עננים. הבחירה באה רק אחרי. רק אחרי שלמדתי לכבד את הרגש של עצמי, להכיר בו, בלי לטבוע ובלי "להדחיק" למדתי לבחור מי אהיה עם הרגש. כשלומדים "להרגיש" מתחילים לראות את הגוונים בחיים. ושם מתחילה האפשרות לחיות באמת. לרכישת מוצרי קסמים שבלב https://www.ksamim-shebalev.com/products

לפעמים כשאני כועס, או מקנא או לא יודע לעשות משהו לפעמים כשאני עצוב או ממש רוצה משהו או מרגיש שמה שמבקשים ממני ממש לא נעים לי אז כשכועסים עלי אני יודע שכנראה עכשיו זה הזמן הזה שהמבוגרים מפסיקים לאהוב ואפילו מרביצים במילים:"נודניק", "קרציה", "עצלן", "בכיין", "מפונק", "ילד קשה", "עקשן", "אגואיסט". ועוד כל מיני שמות. שלמורים וגננות אסור להגיד ולמורים מותר. לפעמים אני מאמין לאבא או אמא לפעמים אני עצוב ולפעמים ממש כועס ומרגיש שאם זה מה שהם חושבים עלי אז מה הטעם? ואז

כל מי שמגיע לאולימפידה הוא מצויין!!! לעומת זאת מצטיינים יהיו 3 . רק 3 יקבלו מדליה. ספורט ברובו הוא תחרותי. יש מדליה או אין מדליה. אבל בחיים: הענין הוא לבטא את מי שאנחנו. להתחבר לאחרים ולימור יחסים, לעשות דברים, ללמוד ולהשתפר מול עצמנו. כי מצוינות זה להיות הכי אנחנו. לרכישת מוצרי קסמים שבלב https://www.ksamim-shebalev.com/products

כשזוג מכיר ומתאהב יש המון רצון לטוב הדדי אנחנו רואים בבן/בת הזוג את הקסם, טוב לב, החוכמה, השמחה. וצומחת אהבה. ועוברים הימים ובלי לשים לב .....הזוגיות נהיית שיגרה ושיגרה יש בה משהו מנחם אבל גם מכרסם כי ביחוד כשבאים ילדים המטלות של דברים ש"צריך לעשות" בבית נהיות למרכז. והרצונות, הצרכים,הרגשות, החלומות שלנו...נדחקים ובלי שנשים לב נהיית "הרשימה" של הדברים שבן/בת הזוג שלנו.......עשה או לא עשה...היה או לא היה... ואם לא יודעים איך לפתוח את הפלונטר במחשבה וברגש מתח

אני זוכרת שקרה משהו מאד עצוב...לא זוכרת מה זה היה אבל אני זוכרת שיחה עם חברה שכשסיפרתי לה, היא אמרה בטבעיות: "איך התאפקת מלבכות ליד יובל"? ואמרתי לה בטבעיות: "למה להתאפק"? והיא אמרה לי בנחרצות : "הרי ברור שלא בוכים ליד ילדים"! ואני .... אני הרבה שמחה ליד הילד שלי ולפעמים כועסת ולפעמים חסרת סבלנות ולפעמים ....בוכה. ביחוד כשאני מאד עייפה כן....זאת אני:-)....כמו הילדים הקטנים... כשאני מאד מאד עייפה דמעות יכולות לזלוג לי והוא הילד שלי כבר יודע שזאת האמא שלו. בפרספ

הוא עו"ד מצליח מאז שהוא זוכר את עצמו הוא חייב להצליח לימדו אותו שהוא "הכי" והוא חייב להיות "הכי" בכל דבר בספורט, בלימודים, בעבודה ולבחור את האישה שתתאים ל"הכי" כי החיים זאת תחרות לא? והאמת שהוא לפעמים ממש מפחד מי נמצא שם באמת מתחת למסיכה של "להיות הכי".