

על הצלחה ואושר
מחקרים הוכיחו שהצלחה ואושר הם שני דברים שונים שלא תמיד הולכים ביחד.
אנשים עשירים ומצליחים רבים דיווחו לעיתים כי בשלב מסויים בחייהם הם הבינו
שאינם מאושרים.
שאין להם מספיק פניות לאהובים עליהם.
שהם בודדים.
הצלחות זה חשוב. אך לא פחות כהורים ששתי השאלות הן נפרדות וחשובות באותה מידה:
"מה יעזור לילדנו להצליח"?
"מה גורם לילד אושר"?
ולפעמים נופתע לגלות דרכים חדשות שמשלבות את שני הנושאים.
לרכישת מוצרי קסמים שבלב
https://www.ksamim-shebalev.com/products


איך עוזרים לילדים להצליח כשהם נסערים?
חשוב להרגיש אבל לפעמים יש צורך להתעשת מהר.
סיפור מהבית:
אתמול היה מרתון תל אביב לילדים.
נסענו עם עוד חברים. פעם ראשונה.
עם הרבה התרגשות ושמחה.
כשהגענו הבנתי שבתוך התיק שקיבלנו.
בתוך החומר הפרסומי
היה מספר רץ על פתק. מספר אותו היינו אמורים לחבר עם סיכת ביטחון לחולצה.
מספר שלא הבאתי.
בני היה היחיד בלי מספר.
זה היה מבאס....גם אני התבאסתי....
אנחנו כבר שם. כולם שמחים. הרצון האוטומטי הוא:
למחוק את הרגש שלו ....כדי לסדר את הסיטואציה.
הענין הוא שאני למדתי מזמן שזה מביא


להקשיב מהלב
רגשות....כל כך הרבה סוגי רגש
תמיד אומרים ש"ילדים שוכחים מהר"
אז האמת שילדים בדיוק כמונו - הם זוכרים דברים שקרו להם או שעשו להם ולא "שוכחים מהר". הם פשוט יודעים איך להרגיש מהר. ומשם להמשיך.
ולפעמים כשאנחנו לומדים איך להקשיב להם מהלב. להקשיב לרגש
בלי להכנס לדרמה איתם. בלי "לשדוד" להם את הרגש
פשוט להקשיב מלב אל לב . ......ומשם ללמד את הגבול או הבחירה בהתנהגות
כשאנחנו לומדים להקשיב גם מהלב
זה מאפשר שלא יווצרו לילדנו בלב "פקקים של רגשות"
כי פקקים של רגשות בסופו של דבר ע


כשגרושים, חייבים להתמודד עם הכל
אני רוצה לספר לכם על יהלי בת ה- 8 . היא קיבלה נעלי ריקוד שהיא ממש אבל ממש אוהבת. בכלל הריקוד זה אחד הדברים הכי חשובים בחיים של יהלי. כל יום שיש בו חוג ריקוד הוא חגיגה. והיא דואגת להעביר את הנעלים בין הבית של אמא ואבא....שומרת עליהם. ופתאם אתמול כשהיא מארגנת את הדברים לחוג היא מגלה שנעל אחת הלכה לאיבוד!!! מחפשים בבית של אמא והיא לא שם... היא פשוט הלכה לאיבוד. והבכי . מתחיל לזלוג מהעיניים. כי זה באמת עצוב ומאכזב לאבד משהו שממש חשוב לך....את הנעל. אבל אז קורה עוד משהו. מתחיל הכע


ילדים שאומרים דברים רעים על עצמם
לא נרדם ולא נרדם ומאוחר ואז אומר כשאני לידו "איזה מאניק אני"
ואני שותקת לא מגיבה.
אמא סתם רציתי לראות אם גם עכשיו איכפת לך ממני...כשמאוחר".
ואפשר לקחת את זה לכל מיני מקומות אבל לי היתה שמחה קטנה בלב.
"קסמים שבלב" זה כשבאוטומט ילד יודע כחלק מהקול הפנימי
לא להגיד סתם דברים רעים על עצמו כמו "כמה אני מאיניק" או "אדיוט" או "מפגר" או "לא שווה"....
כי בסוף זה נהיה ההרגל...ולפעמים מסתם ובצחוק שוכחים ומאמינים לזה...


ריבים בין אחים
נשאלתי על ידי רינת (בעילום שם) . בת 38 אמא לילד בן 8 וילדה בת 3:
"הילד הגדול שלי בן ה - 8 כל הזמן מציק לילדה הקטנה בת ה- 3 . אני כל הזמן אומרת לו שהוא הגדול ושהוא צריך להיות אח גדול שדואג לה ואוהב אותה. ואני כועסת עליו הרבה. מה ניתן לעשות?".
רינת היקרה מנסיוני למול הורים גיליתי ש"אח גדול" ו"אחות קטנה" אלו תפקידים אשר כהורים קיימת נטיה להחזיק בהם כל השנים. ולפעמים זה סוגר אותנו.
מצמצם את הלב שלנו כהורים.
ואת בשלב שאולי זה הזמן לוותר על הראיה הזאת?
ראשית בואי נבין שעובדת


על פרפקציוניזם והצטינות
מצטיינים לפעמים חווים לחץ פנימי גדול.
לפעמים ה"שיחה הפנימית" של מצטיינים
עם עצמם היא נוקשה
ואנחנו רוצים שהם יהיו מאושרים.
אחד הדברים שניתן לעשות עם ילדים קטנים
שכהורים אנו חווים שחשוב להם מאד להיות טובים...להצליח...להיות בדיוק.
שכאשר משהו קורה.
אולי הענישו אותם או העירו להם בגן.
או משהו לא הצליח.
לעשות חגיגה קטנה
על זה שיש לכם ילד "נורמאלי".
זכרו האופן בו הם ידברו אל עצמם
זה מה שיגרום להם להיות מאושרים ולהצליח בחיים.
ושם אנחנו ההורים יכולים להשפיע.
כי הלב שלהם


לשים גבולות ולהוביל כשהילדים נסערים
בילדותי גדלתי במשפחה בה לא לימדו אותנו "כבוד מיוחד למבוגרים" במשפחה.
לימים כשהורי נפטרו זכיתי להכיר משפחה מיוחדת אחת
שבני ואני זכינו לבלות הרבה במחיצתם בשנים האחרונות
ואחד הדברים המהותיים שלמדתי מהם
זה "כבוד מיוחד למבוגרים במשפחה".
כשנכנסים נותנים דבר ראשון חיבוק ונשיקה למבוגרים.
מקשיבים.
מכבדים.
ועם השנים אימצתי את הגישה הזאת מול בני
הענין הוא שבמציאות מול ילד זה לא תמיד מתאים לו.
אתמול החלטתי שהולכים לבקר את ה"כמו סבא סבתא" שבחיינו ולבני באותו רגע...לא בא.
א


ביקורת למול חינוך
ביקורת זה לראות את ההווה כאמת מנצחת.
חינוך זה לראות את ההווה כשלב מעבר אות העתיד כאפשרות.
ביקורת לפעמים נשארת כפצע בלב.
חינוך מלמד דרך חיים שנשארת לתמיד ומאפשרת אהבה
לרכישת מוצרי קסמים שבלב
https://www.ksamim-shebalev.com/products


ילדים "עושים דווקא" - ואולי הסיפור אחר?
כשהילד שלי היה ממש קטן ...בערך בגיל שנה וחצי .
קרה משהו ששינה את תפיסת החיים שלי לגבי "גבולות".
במשך יומיים אני מנסה לחתל והוא מתנגד ולא נותן
הוא בקושי דיבר אבל ממש לא נתן לי פיזית לחתל.
ולי עובר בראש שאני חייבת להיות חזקה
עובר לי בראש כל מה ששמעתי מכל הכיוונים: ש"ילדים מניפולטיביים" .....
ש"ילדים כל הזמן מחפשים לשבור גבולות".....רק תתן להם הזדמנות הם ישלטו בך.....וברקע האיום של "גיל שנתיים הנורא"....
ועבר לי בראש שאני חייבת אבל חייבת להיות חזקה
שאני לא אצא חלילה וחס